1 vnumber="1"> ויהי היום ויאמר יונתן בן שאול אל הנער נשא כליו לכה ונעברה אל מצב פלשתים אשר מעבר הלז ולאביו לא הגיד
2 vnumber="2"> ושאול יושב בקצה הגבעה תחת הרמון אשר במגרון והעם אשר עמו כשש מאות איש
3 vnumber="3"> ואחיה בן אחטוב אחי איכבוד בן פינחס בן עלי כהן יהוה בשלו--נשא אפוד והעם לא ידע כי הלך יונתן
4 vnumber="4"> ובין המעברות אשר בקש יונתן לעבר על מצב פלשתים--שן הסלע מהעבר מזה ושן הסלע מהעבר מזה ושם האחד בוצץ ושם האחד סנה
5 vnumber="5"> השן האחד מצוק מצפון מול מכמש והאחד מנגב מול גבע {ס}
art="x-p"/>
6 vnumber="6"> ויאמר יהונתן אל הנער נשא כליו לכה ונעברה אל מצב הערלים האלה--אולי יעשה יהוה לנו כי אין ליהוה מעצור להושיע ברב או במעט
7 vnumber="7"> ויאמר לו נשא כליו עשה כל אשר בלבבך נטה לך הנני עמך כלבבך {ס}
art="x-p"/>
8 vnumber="8"> ויאמר יהונתן הנה אנחנו עברים אל האנשים ונגלינו אליהם
9 vnumber="9"> אם כה יאמרו אלינו דמו עד הגיענו אליכם--ועמדנו תחתינו ולא נעלה אליהם
10 vnumber="10"> ואם כה יאמרו עלו עלינו ועלינו--כי נתנם יהוה בידנו וזה לנו האות
11 vnumber="11"> ויגלו שניהם אל מצב פלשתים ויאמרו פלשתים--הנה עברים יצאים מן החרים אשר התחבאו שם
12 vnumber="12"> ויענו אנשי המצבה את יונתן ואת נשא כליו ויאמרו עלו אלינו ונודיעה אתכם דבר {פ} br br ויאמר יונתן אל נשא כליו עלה אחרי--כי נתנם יהוה ביד ישראל
13 vnumber="13"> ויעל יונתן על ידיו ועל רגליו ונשא כליו אחריו ויפלו לפני יונתן ונשא כליו ממותת אחריו
14 vnumber="14"> ותהי המכה הראשנה אשר הכה יונתן ונשא כליו--כעשרים איש כבחצי מענה צמד שדה
15 vnumber="15"> ותהי חרדה במחנה בשדה ובכל העם--המצב והמשחית חרדו גם המה ותרגז הארץ ותהי לחרדת אלהים
16 vnumber="16"> ויראו הצפים לשאול בגבעת בנימן והנה ההמון נמוג וילך והלם {פ}
art="x-p"/>
17 vnumber="17"> ויאמר שאול לעם אשר אתו פקדו נא וראו מי הלך מעמנו ויפקדו והנה אין יונתן ונשא כליו
18 vnumber="18"> ויאמר שאול לאחיה הגישה ארון האלהים כי היה ארון האלהים ביום ההוא--ובני ישראל
19 vnumber="19"> ויהי עד דבר שאול אל הכהן וההמון אשר במחנה פלשתים וילך הלוך ורב {פ} br br ויאמר שאול אל הכהן אסף ידך
20 vnumber="20"> ויזעק שאול וכל העם אשר אתו ויבאו עד המלחמה והנה היתה חרב איש ברעהו--מהומה גדולה מאד
21 vnumber="21"> והעברים היו לפלשתים כאתמול שלשום אשר עלו עמם במחנה סביב וגם המה להיות עם ישראל אשר עם שאול ויונתן
22 vnumber="22"> וכל איש ישראל המתחבאים בהר אפרים שמעו כי נסו פלשתים וידבקו גם המה אחריהם במלחמה
23 vnumber="23"> ויושע יהוה ביום ההוא את ישראל והמלחמה--עברה את בית און
24 vnumber="24"> ואיש ישראל נגש ביום ההוא ויאל שאול את העם לאמר ארור האיש אשר יאכל לחם עד הערב ונקמתי מאיבי ולא טעם כל העם לחם {ס}
art="x-p"/>
25 vnumber="25"> וכל הארץ באו ביער ויהי דבש על פני השדה
26 vnumber="26"> ויבא העם אל היער והנה הלך דבש ואין משיג ידו אל פיו כי ירא העם את השבעה
27 vnumber="27"> ויונתן לא שמע בהשביע אביו את העם וישלח את קצה המטה אשר בידו ויטבל אותה ביערת הדבש וישב ידו אל פיו ותראנה (ותארנה) עיניו
28 vnumber="28"> ויען איש מהעם ויאמר השבע השביע אביך את העם לאמר ארור האיש אשר יאכל לחם היום ויעף העם
29 vnumber="29"> ויאמר יונתן עכר אבי את הארץ ראו נא כי ארו עיני--כי טעמתי מעט דבש הזה
30 vnumber="30"> אף כי לוא אכל אכל היום העם משלל איביו אשר מצא כי עתה לא רבתה מכה בפלשתים
31 vnumber="31"> ויכו ביום ההוא בפלשתים ממכמש אילנה ויעף העם מאד
32 vnumber="32"> ויעש (ויעט) העם אל שלל (השלל) ויקחו צאן ובקר ובני בקר וישחטו ארצה ויאכל העם על הדם
33 vnumber="33"> ויגידו לשאול לאמר הנה העם חטאים ליהוה לאכל על הדם ויאמר בגדתם גלו אלי היום אבן גדולה
34 vnumber="34"> ויאמר שאול פצו בעם ואמרתם להם הגישו אלי איש שורו ואיש שיהו ושחטתם בזה ואכלתם ולא תחטאו ליהוה לאכל אל הדם ויגשו כל העם איש שורו בידו הלילה--וישחטו שם
35 vnumber="35"> ויבן שאול מזבח ליהוה אתו החל לבנות מזבח ליהוה {פ}
art="x-p"/>
36 vnumber="36"> ויאמר שאול נרדה אחרי פלשתים לילה ונבזה בהם עד אור הבקר ולא נשאר בהם איש ויאמרו כל הטוב בעיניך עשה {ס} ויאמר הכהן נקרבה הלם אל האלהים
37 vnumber="37"> וישאל שאול באלהים הארד אחרי פלשתים התתנם ביד ישראל ולא ענהו ביום ההוא
38 vnumber="38"> ויאמר שאול--גשו הלם כל פנות העם ודעו וראו--במה היתה החטאת הזאת היום
39 vnumber="39"> כי חי יהוה המושיע את ישראל--כי אם ישנו ביונתן בני כי מות ימות ואין ענהו מכל העם
40 vnumber="40"> ויאמר אל כל ישראל אתם תהיו לעבר אחד ואני ויונתן בני נהיה לעבר אחד ויאמרו העם אל שאול הטוב בעיניך עשה {ס}
art="x-p"/>
41 vnumber="41"> ויאמר שאול אל יהוה אלהי ישראל--הבה תמים וילכד יונתן ושאול והעם יצאו
42 vnumber="42"> ויאמר שאול--הפילו ביני ובין יונתן בני וילכד יונתן
43 vnumber="43"> ויאמר שאול אל יונתן הגידה לי מה עשיתה ויגד לו יונתן ויאמר טעם טעמתי בקצה המטה אשר בידי מעט דבש--הנני אמות {ס}
art="x-p"/>
44 vnumber="44"> ויאמר שאול כה יעשה אלהים וכה יוסף כי מות תמות יונתן
45 vnumber="45"> ויאמר העם אל שאול היונתן ימות אשר עשה הישועה הגדולה הזאת בישראל--חלילה חי יהוה אם יפל משערת ראשו ארצה כי עם אלהים עשה היום הזה ויפדו העם את יונתן ולא מת {ס}
art="x-p"/>
46 vnumber="46"> ויעל שאול מאחרי פלשתים ופלשתים הלכו למקומם
47 vnumber="47"> ושאול לכד המלוכה על ישראל וילחם סביב בכל איביו במואב ובבני עמון ובאדום ובמלכי צובה ובפלשתים ובכל אשר יפנה ירשיע
48 vnumber="48"> ויעש חיל ויך את עמלק ויצל את ישראל מיד שסהו {פ}
art="x-p"/>
49 vnumber="49"> ויהיו בני שאול יונתן וישוי ומלכישוע ושם שתי בנתיו--שם הבכירה מרב ושם הקטנה מיכל
50 vnumber="50"> ושם אשת שאול אחינעם בת אחימעץ ושם שר צבאו אבינר בן נר דוד שאול
51 vnumber="51"> וקיש אבי שאול ונר אבי אבנר בן אביאל {ס}
art="x-p"/>
52 vnumber="52"> ותהי המלחמה חזקה על פלשתים כל ימי שאול וראה שאול כל איש גבור וכל בן חיל ויאספהו אליו {פ}
art="x-p"/>