1 vnumber="1"> css="font-weight:bold"> א ואיש ישראל נשבע במצפה לאמר איש ממנו לא יתן בתו לבנימן לאשה
2 vnumber="2"> css="font-weight:bold"> ב ויבא העם בית אל וישבו שם עד הערב לפני האלהים וישאו קולם ויבכו בכי גדול
3 vnumber="3"> css="font-weight:bold"> ג ויאמרו--למה יהוה אלהי ישראל היתה זאת בישראל להפקד היום מישראל שבט אחד
4 vnumber="4"> css="font-weight:bold"> ד ויהי ממחרת וישכימו העם ויבנו שם מזבח ויעלו עלות ושלמים {פ} art="x-p"/>
5 vnumber="5"> css="font-weight:bold"> ה ויאמרו בני ישראל מי אשר לא עלה בקהל מכל שבטי ישראל אל יהוה כי השבועה הגדולה היתה לאשר לא עלה אל יהוה המצפה לאמר--מות יומת
6 vnumber="6"> css="font-weight:bold"> ו וינחמו בני ישראל אל בנימן אחיו ויאמרו נגדע היום שבט אחד מישראל
7 vnumber="7"> css="font-weight:bold"> ז מה נעשה להם לנותרים לנשים ואנחנו נשבענו ביהוה לבלתי תת להם מבנותינו לנשים
8 vnumber="8"> css="font-weight:bold"> ח ויאמרו--מי אחד משבטי ישראל אשר לא עלה אל יהוה המצפה והנה לא בא איש אל המחנה מיביש גלעד--אל הקהל
9 vnumber="9"> css="font-weight:bold"> ט ויתפקד העם והנה אין שם איש מיושבי יבש גלעד
10 vnumber="10"> css="font-weight:bold"> י וישלחו שם העדה שנים עשר אלף איש--מבני החיל ויצוו אותם לאמר לכו והכיתם את יושבי יבש גלעד לפי חרב והנשים והטף
11 vnumber="11"> css="font-weight:bold"> יא וזה הדבר אשר תעשו כל זכר וכל אשה ידעת משכב זכר--תחרימו
12 vnumber="12"> css="font-weight:bold"> יב וימצאו מיושבי יביש גלעד ארבע מאות נערה בתולה אשר לא ידעה איש למשכב זכר ויבאו אותם אל המחנה שלה אשר בארץ כנען {פ} art="x-p"/>
13 vnumber="13"> css="font-weight:bold"> יג וישלחו כל העדה וידברו אל בני בנימן אשר בסלע רמון ויקראו להם שלום
14 vnumber="14"> css="font-weight:bold"> יד וישב בנימן בעת ההיא ויתנו להם הנשים אשר חיו מנשי יבש גלעד ולא מצאו להם כן
15 vnumber="15"> css="font-weight:bold"> טו והעם נחם לבנימן כי עשה יהוה פרץ בשבטי ישראל
16 vnumber="16"> css="font-weight:bold"> טז ויאמרו זקני העדה מה נעשה לנותרים לנשים כי נשמדה מבנימן אשה
17 vnumber="17"> css="font-weight:bold"> יז ויאמרו ירשת פליטה לבנימן ולא ימחה שבט מישראל
18 vnumber="18"> css="font-weight:bold"> יח ואנחנו לא נוכל לתת להם נשים--מבנותינו כי נשבעו בני ישראל לאמר ארור נתן אשה לבנימן {ס} art="x-p"/>
19 vnumber="19"> css="font-weight:bold"> יט ויאמרו הנה חג יהוה בשלו מימים ימימה אשר מצפונה לבית אל מזרחה השמש למסלה העלה מבית אל שכמה--ומנגב ללבונה
20 vnumber="20"> css="font-weight:bold"> כ ויצו (ויצוו) את בני בנימן לאמר לכו וארבתם בכרמים
21 vnumber="21"> css="font-weight:bold"> כא וראיתם והנה אם יצאו בנות שילו לחול במחלות ויצאתם מן הכרמים וחטפתם לכם איש אשתו מבנות שילו והלכתם ארץ בנימן
22 vnumber="22"> css="font-weight:bold"> כב והיה כי יבאו אבותם או אחיהם לרוב (לריב) אלינו ואמרנו אליהם חנונו אותם--כי לא לקחנו איש אשתו במלחמה כי לא אתם נתתם להם כעת תאשמו {ס} art="x-p"/>
23 vnumber="23"> css="font-weight:bold"> כג ויעשו כן בני בנימן וישאו נשים למספרם מן המחללות אשר גזלו וילכו וישובו אל נחלתם ויבנו את הערים וישבו בהם
24 vnumber="24"> css="font-weight:bold"> כד ויתהלכו משם בני ישראל בעת ההיא איש לשבטו ולמשפחתו ויצאו משם איש לנחלתו {פ} art="x-p"/>
25 vnumber="25"> css="font-weight:bold"> כה בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה {ש} art="x-p"/>