1 vnumber="1"> css="font-weight:bold"> א ויהי דבר יהוה אלי לאמר
2 vnumber="2"> css="font-weight:bold"> ב בן אדם בתוך בית המרי אתה ישב אשר עינים להם לראות ולא ראו אזנים להם לשמע ולא שמעו--כי בית מרי הם
3 vnumber="3"> css="font-weight:bold"> ג ואתה בן אדם עשה לך כלי גולה וגלה יומם לעיניהם וגלית ממקומך אל מקום אחר לעיניהם--אולי יראו כי בית מרי המה
4 vnumber="4"> css="font-weight:bold"> ד והוצאת כליך ככלי גולה יומם--לעיניהם ואתה תצא בערב לעיניהם כמוצאי גולה
5 vnumber="5"> css="font-weight:bold"> ה לעיניהם חתר לך בקיר והוצאת בו
6 vnumber="6"> css="font-weight:bold"> ו לעיניהם על כתף תשא בעלטה תוציא--פניך תכסה ולא תראה את הארץ כי מופת נתתיך לבית ישראל
7 vnumber="7"> css="font-weight:bold"> ז ואעש כן כאשר צויתי כלי הוצאתי ככלי גולה יומם ובערב חתרתי לי בקיר ביד בעלטה הוצאתי על כתף נשאתי לעיניהם {פ} art="x-p"/>
8 vnumber="8"> css="font-weight:bold"> ח ויהי דבר יהוה אלי בבקר לאמר
9 vnumber="9"> css="font-weight:bold"> ט בן אדם הלא אמרו אליך בית ישראל בית המרי מה אתה עשה
10 vnumber="10"> css="font-weight:bold"> י אמר אליהם כה אמר אדני יהוה הנשיא המשא הזה בירושלם וכל בית ישראל אשר המה בתוכם
11 vnumber="11"> css="font-weight:bold"> יא אמר אני מופתכם כאשר עשיתי כן יעשה להם--בגולה בשבי ילכו
12 vnumber="12"> css="font-weight:bold"> יב והנשיא אשר בתוכם אל כתף ישא בעלטה ויצא--בקיר יחתרו להוציא בו פניו יכסה--יען אשר לא יראה לעין הוא את הארץ
13 vnumber="13"> css="font-weight:bold"> יג ופרשתי את רשתי עליו ונתפש במצודתי והבאתי אתו בבלה ארץ כשדים ואותה לא יראה ושם ימות
14 vnumber="14"> css="font-weight:bold"> יד וכל אשר סביבתיו עזרה וכל אגפיו אזרה לכל רוח וחרב אריק אחריהם
15 vnumber="15"> css="font-weight:bold"> טו וידעו כי אני יהוה בהפיצי אותם בגוים וזריתי אותם בארצות
16 vnumber="16"> css="font-weight:bold"> טז והותרתי מהם אנשי מספר מחרב מרעב ומדבר--למען יספרו את כל תועבותיהם בגוים אשר באו שם וידעו כי אני יהוה {פ} art="x-p"/>
17 vnumber="17"> css="font-weight:bold"> יז ויהי דבר יהוה אלי לאמר
18 vnumber="18"> css="font-weight:bold"> יח בן אדם לחמך ברעש תאכל ומימיך ברגזה ובדאגה תשתה
19 vnumber="19"> css="font-weight:bold"> יט ואמרת אל עם הארץ כה אמר אדני יהוה ליושבי ירושלם אל אדמת ישראל לחמם בדאגה יאכלו ומימיהם בשממון ישתו--למען תשם ארצה ממלאה מחמס כל הישבים בה
20 vnumber="20"> css="font-weight:bold"> כ והערים הנושבות תחרבנה והארץ שממה תהיה וידעתם כי אני יהוה {פ} art="x-p"/>
21 vnumber="21"> css="font-weight:bold"> כא ויהי דבר יהוה אלי לאמר
22 vnumber="22"> css="font-weight:bold"> כב בן אדם מה המשל הזה לכם על אדמת ישראל לאמר יארכו הימים ואבד כל חזון
23 vnumber="23"> css="font-weight:bold"> כג לכן אמר אליהם כה אמר אדני יהוה השבתי את המשל הזה ולא ימשלו אתו עוד בישראל כי אם דבר אליהם קרבו הימים ודבר כל חזון
24 vnumber="24"> css="font-weight:bold"> כד כי לא יהיה עוד כל חזון שוא--ומקסם חלק בתוך בית ישראל
25 vnumber="25"> css="font-weight:bold"> כה כי אני יהוה אדבר את אשר אדבר דבר ויעשה--לא תמשך עוד כי בימיכם בית המרי אדבר דבר ועשיתיו נאם אדני יהוה {פ} art="x-p"/>
26 vnumber="26"> css="font-weight:bold"> כו ויהי דבר יהוה אלי לאמר
27 vnumber="27"> css="font-weight:bold"> כז בן אדם הנה בית ישראל אמרים החזון אשר הוא חזה לימים רבים ולעתים רחוקות הוא נבא
28 vnumber="28"> css="font-weight:bold"> כח לכן אמר אליהם כה אמר אדני יהוה לא תמשך עוד כל דברי--אשר אדבר דבר ויעשה נאם אדני יהוה {פ} art="x-p"/>