1 vnumber="1"> css="font-weight:bold"> א בשנה העשרית בעשרי בשנים עשר לחדש--היה דבר יהוה אלי לאמר
2 vnumber="2"> css="font-weight:bold"> ב בן אדם--שים פניך על פרעה מלך מצרים והנבא עליו ועל מצרים כלה
3 vnumber="3"> css="font-weight:bold"> ג דבר ואמרת כה אמר אדני יהוה הנני עליך פרעה מלך מצרים התנים הגדול הרבץ בתוך יאריו אשר אמר לי יארי ואני עשיתני
4 vnumber="4"> css="font-weight:bold"> ד ונתתי חחיים (חחים) בלחייך והדבקתי דגת יאריך בקשקשתיך והעליתיך מתוך יאריך ואת כל דגת יאריך בקשקשתיך תדבק
5 vnumber="5"> css="font-weight:bold"> ה ונטשתיך המדברה אותך ואת כל דגת יאריך על פני השדה תפול לא תאסף ולא תקבץ--לחית הארץ ולעוף השמים נתתיך לאכלה
6 vnumber="6"> css="font-weight:bold"> ו וידעו כל ישבי מצרים כי אני יהוה יען היותם משענת קנה לבית ישראל
7 vnumber="7"> css="font-weight:bold"> ז בתפשם בך בכפך (בכף) תרוץ ובקעת להם כל כתף ובהשענם עליך תשבר והעמדת להם כל מתנים {ס} art="x-p"/>
8 vnumber="8"> css="font-weight:bold"> ח לכן כה אמר אדני יהוה הנני מביא עליך חרב והכרתי ממך אדם ובהמה
9 vnumber="9"> css="font-weight:bold"> ט והיתה ארץ מצרים לשממה וחרבה וידעו כי אני יהוה יען אמר יאר לי ואני עשיתי
10 vnumber="10"> css="font-weight:bold"> י לכן הנני אליך ואל יאריך ונתתי את ארץ מצרים לחרבות חרב שממה ממגדל סונה ועד גבול כוש
11 vnumber="11"> css="font-weight:bold"> יא לא תעבר בה רגל אדם ורגל בהמה לא תעבר בה ולא תשב ארבעים שנה
12 vnumber="12"> css="font-weight:bold"> יב ונתתי את ארץ מצרים שממה בתוך ארצות נשמות ועריה בתוך ערים מחרבות תהיין שממה ארבעים שנה והפצתי את מצרים בגוים וזריתים בארצות {ס} art="x-p"/>
13 vnumber="13"> css="font-weight:bold"> יג כי כה אמר אדני יהוה מקץ ארבעים שנה אקבץ את מצרים מן העמים אשר נפצו שמה
14 vnumber="14"> css="font-weight:bold"> יד ושבתי את שבות מצרים והשבתי אתם ארץ פתרוס על ארץ מכורתם והיו שם ממלכה שפלה
15 vnumber="15"> css="font-weight:bold"> טו מן הממלכות תהיה שפלה ולא תתנשא עוד על הגוים והמעטתים--לבלתי רדות בגוים
16 vnumber="16"> css="font-weight:bold"> טז ולא יהיה עוד לבית ישראל למבטח מזכיר עון בפנותם אחריהם וידעו כי אני אדני יהוה {פ} art="x-p"/>
17 vnumber="17"> css="font-weight:bold"> יז ויהי בעשרים ושבע שנה בראשון באחד לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר
18 vnumber="18"> css="font-weight:bold"> יח בן אדם נבוכדראצר מלך בבל העביד את חילו עבדה גדולה אל צר--כל ראש מקרח וכל כתף מרוטה ושכר לא היה לו ולחילו מצר על העבדה אשר עבד עליה {ס} art="x-p"/>
19 vnumber="19"> css="font-weight:bold"> יט לכן כה אמר אדני יהוה הנני נתן לנבוכדראצר מלך בבל את ארץ מצרים ונשא המנה ושלל שללה ובזז בזה והיתה שכר לחילו
20 vnumber="20"> css="font-weight:bold"> כ פעלתו אשר עבד בה נתתי לו את ארץ מצרים אשר עשו לי נאם אדני יהוה
21 vnumber="21"> css="font-weight:bold"> כא ביום ההוא אצמיח קרן לבית ישראל ולך אתן פתחון פה בתוכם וידעו כי אני יהוה {פ} art="x-p"/>