1 vnumber="1"> הדבר אשר היה על ירמיהו על כל עם יהודה בשנה הרבעית ליהויקים בן יאשיהו מלך יהודה היא השנה הראשנית לנבוכדראצר מלך בבל
2 vnumber="2"> אשר דבר ירמיהו הנביא על כל עם יהודה ואל כל ישבי ירושלם לאמר
3 vnumber="3"> מן שלש עשרה שנה ליאשיהו בן אמון מלך יהודה ועד היום הזה זה שלש ועשרים שנה היה דבר יהוה אלי ואדבר אליכם אשכים ודבר ולא שמעתם
4 vnumber="4"> ושלח יהוה אליכם את כל עבדיו הנבאים השכם ושלח--ולא שמעתם ולא הטיתם את אזנכם לשמע
5 vnumber="5"> לאמר שובו נא איש מדרכו הרעה ומרע מעלליכם ושבו על האדמה אשר נתן יהוה לכם ולאבותיכם--למן עולם ועד עולם
6 vnumber="6"> ואל תלכו אחרי אלהים אחרים לעבדם ולהשתחות להם ולא תכעיסו אותי במעשה ידיכם ולא ארע לכם
7 vnumber="7"> ולא שמעתם אלי נאם יהוה למען הכעסוני (הכעיסני) במעשה ידיכם לרע לכם {פ}
art="x-p"/>
8 vnumber="8"> לכן כה אמר יהוה צבאות יען אשר לא שמעתם את דברי
9 vnumber="9"> הנני שלח ולקחתי את כל משפחות צפון נאם יהוה ואל נבוכדראצר מלך בבל עבדי והבאתים על הארץ הזאת ועל ישביה ועל כל הגוים האלה סביב והחרמתים--ושמתים לשמה ולשרקה ולחרבות עולם
10 vnumber="10"> והאבדתי מהם קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה--קול רחים ואור נר
11 vnumber="11"> והיתה כל הארץ הזאת לחרבה לשמה ועבדו הגוים האלה את מלך בבל--שבעים שנה
12 vnumber="12"> והיה כמלאות שבעים שנה אפקד על מלך בבל ועל הגוי ההוא נאם יהוה את עונם--ועל ארץ כשדים ושמתי אתו לשממות עולם
13 vnumber="13"> והבאותי (והבאתי) על הארץ ההיא את כל דברי אשר דברתי עליה--את כל הכתוב בספר הזה אשר נבא ירמיהו על כל הגוים
14 vnumber="14"> כי עבדו בם גם המה גוים רבים ומלכים גדולים ושלמתי להם כפעלם וכמעשה ידיהם {פ}
art="x-p"/>
15 vnumber="15"> כי כה אמר יהוה אלהי ישראל אלי קח את כוס היין החמה הזאת מידי והשקיתה אתו את כל הגוים אשר אנכי שלח אותך אליהם
16 vnumber="16"> ושתו והתגעשו והתהללו מפני החרב אשר אנכי שלח בינתם
17 vnumber="17"> ואקח את הכוס מיד יהוה ואשקה את כל הגוים אשר שלחני יהוה אליהם
18 vnumber="18"> את ירושלם ואת ערי יהודה ואת מלכיה את שריה לתת אתם לחרבה לשמה לשרקה ולקללה--כיום הזה
19 vnumber="19"> את פרעה מלך מצרים ואת עבדיו ואת שריו ואת כל עמו
20 vnumber="20"> ואת כל הערב ואת כל מלכי ארץ העוץ ואת כל מלכי ארץ פלשתים ואת אשקלון ואת עזה ואת עקרון ואת שארית אשדוד
21 vnumber="21"> את אדום ואת מואב ואת בני עמון
22 vnumber="22"> ואת כל מלכי צר ואת כל מלכי צידון ואת מלכי האי אשר בעבר הים
23 vnumber="23"> ואת דדן ואת תימא ואת בוז ואת כל קצוצי פאה
24 vnumber="24"> ואת כל מלכי ערב ואת כל מלכי הערב השכנים במדבר
25 vnumber="25"> ואת כל מלכי זמרי ואת כל מלכי עילם ואת כל מלכי מדי
26 vnumber="26"> ואת כל מלכי הצפון הקרבים והרחקים איש אל אחיו ואת כל הממלכות הארץ אשר על פני האדמה ומלך ששך ישתה אחריהם
27 vnumber="27"> ואמרת אליהם {פ} br br כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל שתו ושכרו וקיו ונפלו ולא תקומו--מפני החרב אשר אנכי שלח ביניכם
28 vnumber="28"> והיה כי ימאנו לקחת הכוס מידך--לשתות ואמרת אליהם כה אמר יהוה צבאות--שתו תשתו
29 vnumber="29"> כי הנה בעיר אשר נקרא שמי עליה אנכי מחל להרע ואתם הנקה תנקו לא תנקו--כי חרב אני קרא על כל ישבי הארץ נאם יהוה צבאות
30 vnumber="30"> ואתה תנבא אליהם את כל הדברים האלה ואמרת אליהם יהוה ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו--שאג ישאג על נוהו הידד כדרכים יענה אל כל ישבי הארץ
31 vnumber="31"> בא שאון עד קצה הארץ--כי ריב ליהוה בגוים נשפט הוא לכל בשר הרשעים נתנם לחרב נאם יהוה {ס}
art="x-p"/>
32 vnumber="32"> כה אמר יהוה צבאות הנה רעה יצאת מגוי אל גוי וסער גדול יעור מירכתי ארץ
33 vnumber="33"> והיו חללי יהוה ביום ההוא מקצה הארץ ועד קצה הארץ לא יספדו ולא יאספו ולא יקברו--לדמן על פני האדמה יהיו
34 vnumber="34"> הילילו הרעים וזעקו והתפלשו אדירי הצאן--כי מלאו ימיכם לטבוח ותפוצותיכם ונפלתם ככלי חמדה
35 vnumber="35"> ואבד מנוס מן הרעים ופליטה מאדירי הצאן
36 vnumber="36"> קול צעקת הרעים ויללת אדירי הצאן--כי שדד יהוה את מרעיתם
37 vnumber="37"> ונדמו נאות השלום מפני חרון אף יהוה
38 vnumber="38"> עזב ככפיר סכו--כי היתה ארצם לשמה מפני חרון היונה ומפני חרון אפו {פ}
art="x-p"/>